<h1>שבלי הלקט סימן מ"ב</h1>
<h2>דף כא.</h2>
וראוי לכל אחד ואחד מישראל להסדיר פרשיותיו שנים ושלשה פעמים שאם יעלה לקרות בתורה תהא קריאתו סדורה בפיו. והכי איתא בתנחומא פרשת יתרו וידבר אלהים, זהו שאמר הכתוב (איוב כ"ח, כ"ז) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואחר כך (שם, שם כ"ח) ויאמר לאדם. לימדתך תורה דרך ארץ, שאם תהא בן תורה לא תהא רוחך גסה לומר דבר לפני הציבור עד שתפשוט אותו בינך לבין עצמך שנים ושלשה פעמים. מעשה בר' עקיבה שקראו החזן ברבים לקרוא בספר תורה ולא רצה לעלות. אמרו לו תלמידיו, רבנו, לא כך לימדתנו, כי היא חייך וארך ימיך (דברים ל', כ') ולמה נמנעת מלעלות, אמר להן העבודה, לא נמנעתי מלעלות אלא שלא סדרתי אותה שנים ושלשה פעמים, שאין אדם רשיי לומר דבר תורה לפני הציבור עד שיפשוט אותו שנים ושלשה פעמים בינו לבין עצמו, שכן מצינו בהקב"ה שהוא נותן מענה לשון לכל הבריות והתורה גלולה לפניו ככוכב אחד, וכשבא ליתנה לישראל כתב בה, אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואחר כך, ויאמר לאדם, וכן כת' (שמות כ', א') וידבר אלהים את כל הדברים האלה, בינו לבין עצמו, ואחר כך, לאמר.
